החודשים האחרונים היו מורכבים ומטלטלים עבור כולנו. ובוודאי, עבור אנשי המילואים, שרבים מהם מסיימים בימים אלו תקופת שירות ארוכה.

ההתגייסות שלהם למאמץ הלאומי, החשוב, בוודאי ממלאת אותם בתחושת ערך ומשמעות. 

יחד עם זאת, כמצופה, חזרה לחיי השגרה היא לא טריוויאלית. 

הדבר נכון למילואימניקים שהשתתפו בלחימה, אך גם לאלו ששירתו תקופה ארוכה בתפקידים עורפיים.

המילואימניקים היו בסוג של "יקום מקביל". המציאות 'שם' שונה בכל-כך הרבה מובנים ממה שנדרש ומצופה מהם 'כאן'-

הקצב אחר, המשימות והעשייה שונים בתכלית, והפניות הרגשית לא תמיד מלאה.

אז איך אנחנו כמנהלים, נוכל להקל על המעבר החד הזה?

1.    הכרת תודה - לפני הכל, חשוב שהעובדים שחוזרים ממילואים ישמעו אתכם מעריכים את ההקרבה שלהם. 

דעו שרבים מהם חששו מאד לקריירה שלהם.

2.    אל תעמיסו - נכון, הם היו חסרים והמשימות נערמו, אבל חשוב לא להתנפל מיד עם דרישות מוגזמות ושעות נוספות.

3.    רשמים וחוויות -  אתם בטח סקרנים לשמוע סיפורים, לדעת איפה הם היו, מה ראו ועוד. 

מותר להתעניין בעדינות, באופן מידתי, אך גם לשמור על גבולות. לא לשאול שאלות חודרניות.

4.    ימי הסתגלות - גלו אמפתיה. טבעי שחלק מהמילואימניקים יזדקקו לימי מנוחה. 

מומלץ לברר בעדינות, מה יעזור להם, ולא להיות שיפוטיים. יש לאפשר לעובד, ככל שניתן, לנצל ימי חופשה להתארגנות מחודשת.

5.    לוו את המנהלים הישירים - העבירו את המסר למנהלים בכל הדרגים. 

חשוב מאד שגם הם יקבלו כלים וידעו כיצד להתנהל ברגישות מול אנשי המילואים שחוזרים לעבודה, באופן שלא יהיה מציף מדי וגם לא זהיר מדי. 

זכרו שגם השגרה מטיבה, ואחד הדברים שנוסכים יציבות וביטחון זה רצף תפקודי ושיגרה.

6.    אל תשכחו את הקולגות - אלו שנשאו בנטל, ולקחו על עצמם עוד משימות, בזמן ההיעדרות של אנשי המילואים. חשוב להוקיר גם להם תודה.

7.    אל תשכחו אותם - בתוך הדינמיקה של העבודה, אנו רצים קדימה, מניחים שהכל בסדר, בעוד שההסתגלות מחדש, לעיתים אורכת זמן. 

העובד לא תמיד ישתף מה עובר עליו. הוא עשוי לשדר "עסקים כרגיל", גם כשבפנים הוא חווה קשיים. 

חשוב להיות ערניים- מצד אחד להקפיד לא לפלוש לפרטיות עם שאלות חודרניות. ומאידך, לשים לב להתנהגויות לא אופייניות, למצוקה. 

ובמקרים חריגים, ניתן להציע ברגישות, מענה טיפולי.

 

חיבוק לכולם ♥  ובהצלחה !!